עָמַדְתְּ עַל קַעֲרַת בָּצֵק וְלַשְׁתְּ כְּמוֹ אִמָּא שֶׁל חַיִּים נַחְמָן וְשָׁתַקְתְּ גַּם כְּשֶׁהַדִּמְעָה שֶׁלִּי הִפִּילָה אֶת הַשְּׁמָרִים אוֹתִי לֹא יַחְלְמוּ שׁוֹתֶקֶת גַּם שָׁם לֹא אֶסְתֹּם אֶת הַפֶּה